#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל נר שהדליקו בו בשבת?	"לפי ר' יהודה ור' מאיר אסור לטלטל נר שהודלק בשבת, ולר""ש מותר, ואע""פ שבעלמא קיי""ל כר""ש במוקצה מחמת איסור מבואר בסוף שבת (קנ""ז ע""א) דלא קיי""ל כר""ש בנר ולפיכך אסור לטלטל נר שהודלק בשבת"	סימן רעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם שאסור להסתפק מהשמן לאחר שכבה הנר?	"1) בין השמשות היה אסור להסתפק ממנו משום כיבוי ומגו דאיתקצאי בין השמשות אסור לכל השבת (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג')<br>2) מפני שנעשה בסיס להשלהבת (מ""ב ס""ק א' וס""ק ג') {וה""נ אפי' לאחר שכבה הוי בסיס משום מגו דאיתקצאי}<br> 3) מפני שהוקצה למצותו (מג""א ס""ק ב', ביה""ל ד""ה מותר) {והוקצה למצותו הוי בעצם איסור ליהנות ממנו ולא איסור טלטול דאין זה מבטלו ממצותו, ולפי המהרש""א (שבת מ""ב ע""ב) אינו אסור בטלטול אבל לפי רע""א ממילא אסור אף בטלטול, וה""נ הטעם שאסור לאחר שכבה הוי משום מגו דאיתקצאי}"	סימן רעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המוקצה של שלהבת?	"1) החזו""א (או""ח סי' מ""א ס""ק ט""ז) פי' דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס שהוא מקפיד להניחו במקום אחד שלא יכבה [וצ""ל דביו""ט אינו מקפיד כ""כ שהרי יכול לחזור ולהדליקו], ולפי""ז כתב המנחת שלמה (ח""א סי' י""ד) דעלעקטריק לאמ""פ אינו מוקצה<br>2) עוד ביאר החזו""א (שם) דהוי כנולד שהאש מתחדש תמיד וכמ""ש בברכות (נ""ג), ואפי' ר""ש מודה בנולד גמור (וכמ""ש תוס' עירובין מ""ו ע""א) [ולפי""ז צ""ע למה אינו מוקצה ביו""ט], אלא בסוף כתב שהוא בסיס לאיסור והיתר דיש חלק משלהבת דקיים תמיד {ועדיין יש לעיין אם חלק הנולד יותר מחלק שקיים תמיד}<br>3) האג""מ (או""ח ח""ג סי' נ', דברות משה שבת ח""ב סי' ל""ד הע' מ""ז) פי' דאינו כלי ואין בו שום השתמשות [משא""כ ביו""ט אע""פ שאינו כלי מ""מ יש בו השתמשות של היתר שיכול להדליק בו נר אחר, ומצינו באפר המיוחד לכיסוי דכל דבר שמיוחד להשתמשות של היתר אינו מוקצה אע""פ שאינו כלי] {וכ""ת יש בה השתמשות של היתר דהרי עומד ליהנות מאורו, י""ל דמה שנהנה מאורו אינו אלא תוצאה ממנו ולא מקרי השתמשות מגוף השלהבת וכמ""ש במג""א (לקמן סי' רח""צ ס""ק י""ג) דאע""פ שאש קבוע האור שיוצא ממנו אינו קבוע, ועי' מש""כ לעיל סי' רע""ו, ומפני זה לא מהני אפי' לייחדו בפירוש להשתמש לאורו כמו שמייחד אבן דהכא אינו משתמש בהשלהבת גופה}"	סימן רעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-lightbulbs?	"לפי החזו""א פשוט דאינו מוקצה מחמת גופו דליכא חשש כיבוי וגם אינו נולד, ואפי' להאג""מ נראה דדוקא שלהבת אינו כלי משא""כ בנורה incandescent שהחוט מתאדם [והוי כגחלת של מתכת] נראה דזה נקרא כלי וג""כ אינו מוקצה מחמת גופו [וכן מבואר מאותו תשובה (או""ח ח""ג סי' נ') דכתב דהעלקטריק שמיכה שיש בה חוטים הוי כלי שמלאכתו לאיסור ולא מוקצה מחמת גופו], ואפי' ב-fluorescent נראה דלא אזלינן בתר ה-gas שהאיר דאינו דבר בפנ""ע כשלהבת אלא הוא חלק מזכוכית של ה-bulb ומקרי כלי, וכן LED הוי כלי דהתם נמי יש חוט שמאיר. נמצאת כולם דינם ככלי שמלאכתו לאיסור ולא מוקצה מחמת גופו. "	סימן רעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בנר של שעוה שכבה ביו""ט?"	"לפי הרמ""א (לקמן סי' תקי""ד) דס""ל דמותר לחתוך מלמטה ביו""ט נמצאת שבין השמשות לא היה אסור להסתפק ממנו, וגם לא שייך הטעם דבסיס ביו""ט, אמנם שייך הטעם דהוקצה למצותו וא""כ מותר לטלטלו אבל אסור להשתמש בה תשמיש אחר (מג""א ס""ק ב', ביה""ל ד""ה מותר)"	סימן רעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל הנר [לאחר שכבה] אם הוא מתיירא מפני הגוים?	"איתא בגמ' (שבת מ""ה ע""א) דכדאי ר""ש לסמוך עליו בשעת הדחק, ולפיכך כתב השלטי גיבורים דמותר, אבל המג""א (ס""ק א') ס""ל כרש""י (שם) דפי' דוקא מפני שהיה מקום סכנה [וביאר המחה""ש דר""ל קרוב למקום סכנה, וכעין זה ביאר הפמ""ג (א""א ס""ק א') דהיינו שיכה אותו או הפסד ממון, אבל מסיים וצ""ע, וביאר השעה""צ (ס""ק ג') דאינו מיושב כ""כ דבכי האי גוונא יהא מותר אפי' לר' יהודה אבל מתרץ דאפשר דכיון דליכא בהלה כ""כ אינו מותר אלא לר""ש, ע""ש], ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק א') דמותר לטלטל מוקצה מפני איבת גוים ודלא כהמג""א ורש""י, וכן נקט הערוה""ש (סעי' ג') [ותמה על השע""ת (ס""ק א') דמחמיר על מי שיש לו כאב עין]"	סימן רעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר של שעוה שלא הדליקו באותו שבת?	"כתב השעה""צ (ס""ק ד') דהוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ, אכן המ""ב לקמן (סי' ש""ח ס""ק ל""ד) הביא המו""ק דאין בו השתמשות של היתר, ועי' מש""כ שם"	סימן רעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלייכטער שלנו?	"כתב הערוה""ש (סעי' א') דכיון דאינן ראוין לשום תשמיש רק להדליק בו הוי מלאכתו לאיסור שאינו ראוי למלאכת היתר והוי מוקצה גמורה ואסור אפי' לצורך גו""מ [וכן ביאר הערוה""ש לקמן (סי' ש""ח סעי' כ""ג) את שיטת המו""ק שנר של שעוה הוי מוקצה, ואע""פ שהמ""ב (שם ס""ק ל""ד) הביא המו""ק, מ""מ בשעה""צ (כאן ס""ק ד') סותם להקל, ועי' מש""כ שם דביסוד המ""ב מודה דצריך השתמשות של היתר אלא שיש לדון אם יש השתמשות של היתר בלייכטער, ועוד מסתבר לומר דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס]"	סימן רעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל נר זה לצורך גו""מ?"	"המרדכי ס""ל דמותר, אבל רוב ראשונים חולקים עליו דכלי שמוקצה מחמת איסור אסור אפי' לצורך גו""מ דהרי בין השמשות היה אסור לטלטלו לצורך גו""מ [בין בנר של שמן בין בנר של שעוה דלעולם הוי בסיס להשלהבת דהוי מוקצה מחמת גופו] (ב""י, מ""ב ס""ק ד'), והערוה""ש (סעי' ה') ביאר דעת המרדכי דהוא ס""ל דכל שהוא כלי מותר לצורך גו""מ ואפי' מוקצה מחמת חסרון כיס, וה""ה בנר אפי' בשעה שהוא דולק, אבל אנן לא קיי""ל כוותיה כלל."	סימן רעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה נחשב הנר כבסיס לפי הספר התרומה דס""ל דצריך שדעתו שיהיה שם לכל השבת והרי הנר יכבה באמצע השבת?"	"1) הט""ז (ס""ק ב') ס""ל אה""נ אינו בסיס אלא אם היה דעתו שידליק כל השבת [אבל כל האחרונים חולקים עליו, והביה""ל (ד""ה אפילו) הקשה עליו מגמ' שבת (מ""ד) דאפי' במנורה זוטרא דעומד ומצפה מתי יכבה השמן אפ""ה ס""ל לר' יהודה דהוי אסור לכל השבת, ועוד הקשה הערוה""ש (סעי' ה') דלפי הט""ז לאחר שכבה יהא מותר אפי' מחמה לצל]<br>2) תי' התוספת שבת (מובא בביה""ל ד""ה אפילו) דהכא אין דעתו לסלקו כלל עד שיכלה הנר ולפיכך הוי בסיס<br>3) תי' הפמ""ג (סי' ש""ט מש""ז ס""ק א') דהספר התרומה לא התיר אלא כשהיה לו אפשרות לנערו בין השמשות אבל כאן א""א לנערו בין השמשות דהרי צריך הנר בלילה דנר בשבת חובה [וכ""כ הערוה""ש (סעי' ב') דכל זמן שאסור להסירו בין השמשות נעשה בסיס לכל השבת]<br>4) ועוד כתב הביה""ל (שם) דאם הוא נר של שמן פשוט דאסור לנערו בין השמשות משום איסור כיבוי"	סימן רעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאדם לטלטל נר שמאוס לו?	"המרדכי הביא דיש מקילין לכל אדם אבל הוא עצמו אינו מקיל אלא לאיסטניס (ב""י), הרמ""א (וכ""כ הדה""ח) אינו מקיל אלא באיסטניס וכדעת המרדכי [ולאו כל אדם יכול לומר איסטניס אני (גר""א, שעה""צ ס""ק י'), ולפיכך כתב הערוה""ש (סעי' ז') דהמחמיר אף מי שהוא איסטניס לא הפסיד], אבל המג""א (ס""ק ג') והב""ח מקילין לכל אדם האומר שהנר מאוס לו [ודוקא בנר של חרס ועץ ולא בשל מתכת דאינו מאוס כלל], והמ""ב (ס""ק ה') אינו מכריע."	סימן רעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם הנר מאוס מונח במקום אחר?	"אפי' בהיתר דאיסטניס אינו מותר אלא כשהוא מונח במקום ישיבתו ולא כשהוא מונח במקום אחר (מ""ב ס""ק ז')"	סימן רעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרף של ריעי?	"כתב הערוה""ש (סעי' ו') דזה מותר לכל אדם לטלטל, אבל חז""ל הקילו בגרף של ריעי ממש ולא בשאר דברים"	סימן רעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני ליתן לחם על הנר 1) בשבת 2) מבעוד יום?	"1) קיי""ל דלא נאמר היתר דככר ותינוק אלא למת 2) הריב""ש מצדד דמהני דהוי בסיס לדבר מותר ולדבר אסור [וממילא מותר לטלטלו אפי' כשהוא דולק], אבל צריך שהלחם יהיה שוה יותר מהשמן, ועוד כתב דאפשר דלעולם לא מהני ליתן לחם מפני שהנר חשוב לו עתה בעוד שהוא דולק [וכתב רע""א דלפי""ז אם יש לו נר אחר יהא מותר] אבל דחה דהוי כאילו התנה שיוכל לטלטלו [ולפי""ז אפי' אם השמן שוה יותר מהלחם יהא מותר, אבל מהגר""א (ס""ק ח') משמע דצריך הלחם להיות שוה יותר מהשמן (שעה""צ ס""ק י""א), וכן נקט הערוה""ש (סעי' י""ב) דצריך שהלחם יהיה שוה יותר מהשמן דס""ל דהפשטות הוא דתלוי בחשיבות ולא בזמן וממילא מצטרפין ההיתר דתנאי עם ההיתר דלחם ומקילין], ולמעשה השו""ע הביא ההיתר דריב""ש אבל מסיים דאין לסמוך עליו, וביאר המ""ב (ס""ק י') ע""פ המג""א (ס""ק ה') דהביא מתוס' דכיון שידוע שהמנורה טפל להשלהבת ועשויה לכך ולא ללחם לא מהני הלחם {אכן, קצת דחוק דהב""י לא הזכיר סברא זו ואין דרכו להביא בשו""ע מה שלא הביא בב""י, אלא יותר נראה לפרש כמו שפירש הט""ז (ס""ק ד') דאין לסמוך על הסברא של הריב""ש דהוי כאילו התנה אלא אמרינן דהשמן שוה יותר מפני שהוא צורך לו עתה. אמנם, אפי' אם זהו הפשט בהשו""ע מ""מ המג""א הביא הסברא דהמנורה טפל להשלהבת מתוס' וא""כ ראוי לחוש לדבריו, אמנם דחה הערוה""ש (סעי' י""ב) סברא זו דרש""י ותוס' מיירי בדליכא דבר המותר שם אבל אינו ראיה דלא מהני לחם למנורה}"	סימן רעט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה חלק מהנר נחשב כדבר האיסור שצריך שוות של היתר כנגדו?	"הריב""ש משמע דכל השמן בכלל האיסור, אבל הקשה המג""א (ס""ק ה') הרי השמן אינו אלא בסיס להשלהבת, אלא צריך לחשב כנגד השלהבת {וצ""ב דלאחר שנעשה בסיס להשלהבת יהא צריך היתר כנגד כולו, ותי' ר""א קרופניק דבין השמשות עדיין לא נעשה בסיס כלל ולגבי השלחן רק דנין בין הדבר היתר והשלהבת}, אבל החת""ס כתב דאפי' השמן אסור מדינא משום איסור להסתפק בין השמשות וצריך היתר גם כנגד השמן. אמנם, בזה""ז שהמנורה מוקצה מחמת חסרון כיס [בדרך כלל] וא""כ צריך היתר ששוה יותר מהמנורה מצד עצמו ולא מפני שהוא בסיס לשלהבת, {אמנם, מעורר ר""י באק דאם נותן ככר על השלחן לאחר הסעודה יש להקל משום ככר ותינוק (לקמן סי' ש""ח סעי' ה') לפי הרא""ש וכמ""ש הגר""ז דיש להקל במקום הפסד מרובה (שעה""צ שם ס""ק כ""ד), ואע""פ דלגבי בסיס לא מהני ככר ותינוק היינו משום דהוא בסיס לשלהבת דהוי מוקצה מחמת גופו וכמ""ש שם משא""כ לגבי מוקצה מחמת חסרון כיס ס""ל לרע""א דמהני ככר ותינוק, ודו""ק}, ולא מהני תנאי לגבי המנורה אלא לגבי השמן ושלהבת [דמנורה מוקצה מחמת עצמה ולא מחמת השלהבת], ומשמע משעה""צ (ס""ק י""א) דאפי' אם צריך הלחם לסעודת שבת אפ""ה צריך להיות חשוב טפי מהדבר האסור, וכן מבואר מרמב""ן (שבת קט""ז ע""ב) בשם הספר התרומה דמעות בתיק חשיבי טפי מספר, אכן מחיי""א (כלל ס""ז סעי' ד') משמע דכיון שהלחם הוא לצורך שבת חשוב טפי מהנרות אע""פ שאינו שוה יותר מהנרות, וכ""כ אג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ב אות י""ז) ושבט הלוי (ח""ח סי' נ""ב) דאפי' במשקפים אם הוא צריך להם בשבת הם חשובים יותר ממעות. אבל רשז""א (שלחן שלמה סי' ש""י ס""ק כ""ח אות ג') ס""ל דתלוי על איזה מהם היה מוותר עליו אם נפלה דליקה בביתו (מ""ב דרשו) {ומסתבר כרשז""א, ויתכן דזהו נמי כוונת החיי""א דלכו""ע אינו תלוי בשוות ממש אלא תלוי איזה מהם שוה לו יותר עכשיו והנסיון הוא איזה מהם יציל במקום דליקה, וזהו דלא כהאג""מ ושבט הלוי דכתבו דאפי' כנגד מעות הרבה אינו בסיס} "	סימן רעט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי לטלטל 1) נר לאחר שכבה 2) שאר מוקצה?	"1) הרמב""ן ס""ל דמהני [אם עושה התנאי מבעוד יום (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ב)], והריב""ש מפקפק עליו [דדוקא בסוכה מהני תנאי דאפי' בין השמשות אינו בודל ממנו משא""כ בנר בע""כ בודל ממנו בין השמשות] אבל מבטל דעתו להרמב""ן, והרשב""ש הביא מאביו התשב""ץ דמיישב הרמב""ן דנר עדיף שאינו מוקצה מחמת עצמו אלא מצד השלהבת שבו ומש""ה מהני תנאי, וכן פסק השו""ע דמהני תנאי, אבל הרמ""א השיג עליו דאין נוהגין כן [וביאר המג""א (ס""ק ז') ע""פ תוס' שבת (מ""ד ע""א) דאפי' למ""ד דמהני תנאי בסוכה היינו משום שעשויה מקודם ומצפה מתי תפול משא""כ בנר דחיה בידים לצורך שבת, וזהו ע""ד פקפוקו של הריב""ש] 2) כתב המג""א (ס""ק ו') ע""פ המגיד משנה דתנאי מהני רק לנר שעשוי לכבות ולא לשאר מוקצה [אולם, לפי ההסבר של התשב""ץ כל זמן שהוא בסיס לדבר אחר מהני תנאי], והמ""ב (ס""ק י""א) פסק כהמג""א דלא מהני אלא לנר העשוי לכבות, ולפיכך כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ו') דאם הדליק נר יארצייט דלא היה דעתו לכבות באמצע השבת וכבה, אסור לטלטלו ע""י ישראל אפי' לצורך גו""מ ואף ע""י גוי אסור מחמה לצל (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן רעט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני לומר איני בודל ממנו כל בין השמשות [למ""ד דמהני תנאי]?"	"כתב המג""א (ס""ק ח') דלא מהני לשון זה דהרי הוא דלוק כל בין השמשות ועל כרחך אסור לטלטלו, אבל הגר""א (ס""ק י""א) משמע דלפי השיטה דמהני תנאי ה""ה דמהני לומר איני בודל כל בין השמשות דקאי לפי שיטת הרי""ף (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן רעט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל נר ע""י גוי 1) לצורך גו""מ 2) מחמה לצל?"	"1) כבר כתבנו לעיל (מ""ב סי' רע""ו ס""ק ל""א) דמותר מפני שאפשר ע""י ישראל כלאחר יד 2) מדינא יהא אסור אבל כתב הרמ""א דנוהגין להקל דהוי כאילו התנה עליו {ולגבי טלטול ע""י גוי אפי' הרמ""א מקיל לסמוך על התנאי} [ואין להתיר משום דיש אפשרות לישראל לטלטלו כלאחר יד לצורך גו""מ דאינו מותר ע""י גוי אלא אם יש אפשרות לטלטלו ע""י ישראל לצורך אותו ענין, והוסיף רע""א דלפיכך אסור לומר לגוי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל, אבל בזה קיי""ל כהפמ""ג (מובא במ""ב סי' ש""ח ס""ק ט""ו) דמותר לומר לגוי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גו""מ וצ""ל כמו שהציע רע""א גופה דחד מגו אמרינן ולא תרי מגו], והקשה רע""א אפי' אם התנה הרי הוא ג""כ כלי שמלאכתו לאיסור ואסור לטלטלו מחמה לצל, ותי' דסמכינן על הרשב""א (שבת קכ""ב ע""ב) דס""ל דנר הוי כלי שמלאכתו להיתר דנהי דלא קיי""ל כהרשב""א לגבי טלטול ע""י ישראל מ""מ לגבי טלטול ע""י גוי סמכינן עליו."	סימן רעט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי על סוכה רעועה?	"כתב המג""א (ס""ק ו') דלא מהני תנאי משום דקיי""ל כר' יהודה ביו""ט דיש מוקצה, אבל הקשה דלגבי מוקצה מחמת איסור קיי""ל כר' יהודה אפי' בשבת וא""כ למה מהני תנאי, ותי' הנתיב חיים דלגבי שאר מוקצה מקילין טפי בשבת מביו""ט, וה""ה לענין תנאי דמקילין טפי בשבת מביו""ט"	סימן רעט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הדליק נר 1) לחולה שיש בו סכנה 2) לחולה שאין בו סכנה, ואח""כ כבה?"	"1) אפי' אם הודלק מערב שבת מ""מ לא איתקצאי בין השמשות דהיה מותר לטלטלו ולא דחאו בידים וממילא לאחר שכבה הוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ [וכ""ש אם רק הודלק באמצע שבת], אבל הערוה""ש (סעי' י""ג) ס""ל דאינו מותר אלא אם הודלק בשבת ולא מערב שבת 2) אם הודלק מערב שבת כיון שאסור לטלטלו בין השמשות אמרינן מגו דאיתקצאי וכו' ואסור לטלטלו אפי' לאחר שכבה, אבל אם הודלק באמצע השבת [אפי' במזיד] ליכא מגו דאיתקצאי ואין מוקצה לחצי שבת וממילא לאחר שכבה מותר לטלטלו (שו""ע ומ""ב כל הסעיף) [אמנם, אם לא היה דעתו שיכבה באמצע השבת יש מקום להחמיר ע""פ המאירי ומהרש""א בשם תוס' ישנים (ביצה כ""ו ע""ב) דכתבו דבדיחוי יתירה יש מוקצה לחצי שבת, ואע""פ שיש שיטת הרא""ה ופר""ח דס""ל דבכל אופן אין מוקצה לחצי שבת, מ""מ הביה""ל (סי' תצ""ח סעי' ט') מחמיר כמאירי, וא""כ יתכן להחמיר בנר שהודלק באמצע השבת ולא היה דעתו שיכבה, עי' שש""כ (פכ""ב הע' י""ט)]"	סימן רעט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר שלא הדליקו בו בשבת?	"הוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ [דלא כהרשב""א דס""ל דהוי כלי שמלאכתו להיתר] (מ""ב ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק ט""ז), ואפי' אם הוא מאוס דקיי""ל מוקצה מחמת מיאוס מותר [בין בנר של חרס בין בנר של מתכת של נפט {וממ""ב (ס""ק כ') משמע דנר של מתכת של נפט מותר דוקא מפני שיש עליו תורת כלי דחזי לכסויי ביה מנא, ומשמע דצריך השתמשות של היתר וכמ""ש הערוה""ש (סעי' א'), והמג""א (ס""ק י""ג) רק כתב דצריך להיות שיש עליו תורת כלי עליו, וצ""ע, ומציע ר""י באק דאם יהיה מיאוס כ""כ עד שאינו יכול לכסה בו מנא מודה דאמרינן דהוי מוקצה מחמת מיאוס, וכ""כ תוס' (מ""ו ע""א) דר""ש מודה אם הוא מאוס טפי}] "	סימן רעט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר שלא הדליקו בו מעולם?	"כתב הא""ר דהוי כלי שמלאכתו להיתר דהזמנה לאו מילתא היא (ביה""ל ד""ה נר), אבל כתב הפמ""ג (א""א ס""ק י""ד אות ב') דכלי המיוחד רק לאיסור הוי כלי שמלאכתו לאיסור אפי' אם לא השתמש בה, וכ""כ השבט הלוי (ח""א סי' קכ""ז, ח""ג סי' ל""ב) שכלים העומדים ומזומנים למלאכת איסור דינם ככלי שמלאכתו לאיסור."	סימן רעט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שמלאכתו להיתר שמאוס?	"כתב הפמ""ג דלפי הרמב""ם אינו מותר אלא לצורך גו""מ, אבל לפי הרז""ה והר""ן מותר אפי' מחמה לצל (ביה""ל ד""ה נר)"	סימן רעט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל מנורה 1) של חוליות 2) של חידקי 3) סתם? (גדולה/קטנה)	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d5d82793b85e071a71b50528ca260998c5cced40.jpg"">"	סימן רעט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנורה חדשה של חוליות?	"אסור משום איסור בנין בכלים (מ""ב ס""ק כ""א) {ואע""פ דלגבי איסור מוקצה כתב הא""ר דהזמנה לאו מילתא היא מ""מ לגבי הגזירה שמא יעשה כלי אסור אפי' בחדשה [ועוד י""ל דמנורה מיוחד לנרות אפי' בחדשה והוי מוקצה]}"	סימן רעט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי של חוליות שדרכה להיות רפוי?	"מבואר לקמן (סי' שי""ג) דמותר (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן רעט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר כלים של חוליות?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""ד) דכלים שאין דרכן להתפרק כשנופלים מותר לטלטלן"	סימן רעט סעיף ז		
